הִתְבּוֹנְנוּת בַּהֲלִיכָה מוֹלִידָה שִׂמְחָה

בטירומנוולאי, עיירה מרתקת בססגוניותה

דרך קסומה ויפה להפליא הלב פתוח , הגוף מלא שמחה עם "היוד" הקטנה, נקודת האינסוף שממנה הכל מתחיל עם ה"אלף" של האור והידע, בבית החזה ובריאות עם ה "וו" בעמוד השדרה ובכליות. "וו" החיבור - "וו" ההיפוך !? גם וגם הולכת ומתבוננת בשמי דרך אותיות ה"סמך" הסומכת בתמיכתה ה"מם" שאוספת מים לאנרגיית החיים ה"דלת" שנושמת בחום בנחיר ימין ה"ריש" שמקררת אוויר בנחיר שמאל מבינה ש"האני" הוא סגסוגת תערובת אלכימאית המעברים מטהרים אותו מהכרה לתודעה מאני לעצמי אוהבת את השם שלי סמדר שנתנו לי אבי ואמי, מולידיי אוהבת את השם שנתנו לי חיי

*כתיבה: סמדר דהאן, צילום: רגב דהאן. טירומנוולאי, הודו, אפריל 2017